במבצע בינלאומי רחב היקף נחשפה רשת הונאות השקעה שפעלה לכאורה באמצעות חברה מישראל ומקפריסין, וסיפקה לארגוני פשיעה ברחבי אירופה תשתיות טכנולוגיות להונאת משקיעים. כך חשפו יורופול ויורוג'אסט, שני גופים מרכזיים של האיחוד האירופי למאבק בפשיעה ולשיתוף פעולה בין רשויות אכיפת החוק והמשפט. בין שבעת העצורים, שנעצרו באיטליה, חמישה בעלי אזרחות ישראלית, בהם אישה וגבר ישראלים.
במבצע, שהובילה התביעה בגרמניה, נעצרו שבעה חשודים, נערכו חיפושים ב-17 אתרים ונתפסו יותר מ-100 שרתים ששימשו לכאורה את מערך ההונאה. הרשויות גם השביתו אתרי אינטרנט ששימשו להונאת משקיעים ותפסו ראיות ונכסים נוספים. החשודים נעצרו לצורך הסגרתם לגרמניה, שם מתנהלת החקירה.
בין הגופים שהשתתפו במבצע נמנו יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 של משטרת ישראל ויחידת הסיוע המשפטי בחטיבת המודיעין. הפעילות התבצעה במקביל בישראל, בקפריסין, באלבניה, בקוסובו, בצפון מקדוניה ובפינלנד, בתיאום עם הרשויות הגרמניות.
במרכז החקירה עומדת חברה שפעלה, על פי החשד, מישראל ומקפריסין וסיפקה לארגוני פשיעה שירותי הונאה מוכנים לשימוש. החוקרים מכנים את המודל פשיעה כשירות (Crime as a Service). במקום שכל ארגון עברייני יקים בעצמו מערך טכנולוגי להונאת משקיעים, החברה כ"קבלן פשיעה", סיפקה לכאורה את התשתיות הדיגיטליות, ובהן אתרי מסחר מזויפים שנראו כמו פלטפורמות השקעה לגיטימיות.
הערכת המשטרה: הקורבנות הפוטנציאליים מגיעים מ-50 מדינות
לקוחותיה של החברה, על פי החשד, הפעילו מוקדי טלפונים באלבניה, בקוסובו ובצפון מקדוניה, שבהם התחזו עובדים לברוקרים וליועצי השקעות. הם שכנעו קורבנות להעביר כספים למסחר לכאורה במטבעות דיגיטליים, במטבע חוץ ובמניות, תוך הבטחות לרווחים גבוהים ומהירים.
שיטת ההונאה התבססה על יצירת אמון הדרגתית. בתחילה התבקשו המשקיעים להעביר סכום קטן יחסית, ולאחר מכן הוצגו בחשבונותיהם רווחים פיקטיביים. כשהשתכנעו שההשקעה מצליחה, הפעילו עליהם המתחזים לחץ פסיכולוגי להעביר סכומים גדולים יותר. כאשר ביקשו למשוך את כספם, נתקלו בתירוצים ובעיכובים, עד שהקשר עם המפעילים נותק.
לפי יורופול, הרשת השתמשה גם בפרסומות מטעות באינטרנט כדי לאתר קורבנות פוטנציאליים. פרטיהם האישיים של המתעניינים הועברו או נמכרו לגורמים שהפעילו את מוקדי ההונאה, ואלה יצרו עמם קשר והפעילו עליהם מסע שכנוע ממושך. החוקרים מעריכים כי לפעילות היו קורבנות פוטנציאליים ביותר מ-50 מדינות, וכי הנזק הכספי שנגרם עולה על ארבעה מיליון אירו.
החקירה החלה בעקבות תלונה של בני זוג מגרמניה, שהשקיעו את חסכונותיהם באתר מסחר מקוון וגילו כי אינם יכולים למשוך את הכסף. תלונתם הובילה לחשיפת רשת בינלאומית, ולמבצעי אכיפה קודמים בשנים 2022 ו־2025. ניתוח הראיות שנאספו באותם מבצעים הוביל את החוקרים לחברה שפעלה לכאורה מישראל ומקפריסין ולזיהוי הקשרים בינה לבין מוקדי ההונאה בבלקן.
לפי הרשויות הגרמניות, שבעה בעלי תפקידים בחברה זוהו כחשודים, ובמקביל נחקרים שישה חשודים נוספים הקשורים להפעלת מוקדי ההונאה. שלושה חשודים שנעצרו בשלבים קודמים של החקירה כבר הוסגרו לגרמניה ונידונו לעונשי מאסר של שלוש עד חמש שנים.
המעורבות הישראלית בולטת במיוחד משום שהחקירה אינה מתמקדת רק במוקדי ההונאה שפעלו באירופה, אלא גם בחברה שלפי החשד סיפקה להם את התשתיות מישראל ומקפריסין. חמישה משבעת החשודים שנעצרו באיטליה מחזיקים באזרחות ישראלית. עם זאת, הרשויות האירופיות והגרמניות לא פרסמו את שם החברה או את זהות בעליה והעצורים.