ויטמין C נמצא כמעט בכל בית. אנחנו צורכים אותו בפירות ובירקות, ולעיתים גם בתוספי תזונה, בעיקר מתוך מחשבה על שמירה על הבריאות. אלא שבשנים האחרונות גובר העניין המדעי בתפקיד אחר שלו: השפעתו האפשרית על תאים סרטניים ועל מחלות של מערכת הדם.
האפשרות שחומר מוכר וזמין יוכל להשתלב בעתיד בטיפול במחלות ממאירות מעוררת עניין מובן. אבל כדי להבין את הממצאים, צריך להבחין בין צריכה תזונתית רגילה, נטילת תוסף דרך הפה ומתן מינונים גבוהים במיוחד בעירוי. אלה אינם טיפולים שקולים, ואי אפשר להסיק ממחקר באחד מהם על האחרים.
אותו ויטמין, פעילות שונה
בכמויות תזונתיות רגילות, ויטמין C פועל בין היתר כנוגד חמצון ומשתתף בתהליכים חיוניים בגוף. במינונים גבוהים הניתנים בעירוי תוך־ורידי אפשר להגיע לריכוזים בדם שאינם מתקבלים בנטילה רגילה דרך הפה.
בריכוזים האלה נבחנת האפשרות שהוויטמין יעודד דווקא תהליכי חמצון, שעשויים לפגוע בתאים סרטניים. זהו אחד ההסברים הנחקרים לפעילותו האפשרית, אך תוצאות במעבדה אינן מבטיחות שטיפול יועיל לחולים. את השאלה הזאת צריך לבדוק בניסויים קליניים.
הממצא המעודד בסרטן הלבלב
במחקר אקראי קטן שפורסם בשנת 2024 נבדקה תוספת של ויטמין C בעירוי לכימותרפיה בקרב חולים עם סרטן לבלב גרורתי. המשתתפים קיבלו את התרופות גמציטבין ונאב־פקליטקסל, עם או בלי תוספת ויטמין C במינון גבוה.
חציון ההישרדות בקבוצה שקיבלה את התוספת עמד על 16 חודשים, לעומת 8.3 חודשים בקבוצת הכימותרפיה בלבד. מדובר בממצא מעודד, אך הוא התקבל במחקר קטן, ונדרשים ניסויים נוספים כדי לאשר את התועלת ולהגדיר למי היא עשויה להתאים.
חשוב גם להבין את משמעות הנתון: חציון הישרדות אינו תחזית אישית ואינו משך החיים שכל מטופל צפוי להרוויח. הוא מתאר את נקודת הזמן שבה מחצית מהמשתתפים בקבוצה היו בחיים. ובעיקר, המחקר בדק תוספת לטיפול אונקולוגי, לא החלפה שלו בוויטמין.
מה הקשר למחלות של מח העצם?
תחום מחקר נוסף נוגע למחלות של מערכת הדם, ובהן תסמונת מיאלודיספלסטית, MDS. בקבוצת מחלות זו נפגע ייצור תאי הדם התקינים במח העצם, ובחלק מהמקרים המחלה עלולה להתקדם ללוקמיה חריפה.
ויטמין C משתתף בפעילותם של אנזימים המסייעים לווסת את פעילות הגנים. אחד מהם הוא TET2, שפעילותו נפגעת לעיתים במחלות אלה. מכאן נולדה ההשערה שתוספת ויטמין C עשויה להשפיע על התנהגות התאים החולים.
אין פירוש הדבר שהוויטמין מתקן בהכרח מוטציה בגן, אלא שהוא עשוי להשפיע על מסלולים ביולוגיים שבהם האנזים מעורב.
ניסוי EVITA: היעד המרכזי לא הושג, אך נמצא כיוון להמשך
בניסוי EVITA, מחקר שלב 2 שנערך בדנמרק ובארצות הברית, חולקו המשתתפים באקראי לקבלת ויטמין C דרך הפה או פלצבו. במחקר נרשמו 109 משתתפים עם מצבים קלונליים המלווים בירידה בספירות הדם או עם ממאירויות מיאלואידיות בסיכון נמוך. המחקר היה כפול־סמיות, כך שגם המשתתפים וגם הצוות המטפל לא ידעו מי קיבל את התוסף ומי פלצבו.
אלא שהמחקר לא השיג את היעד המרכזי: לא נמצאה האטה מובהקת בקצב הגדילה של אוכלוסיות התאים הנושאות מוטציות.
עם זאת, בניתוחים חקרניים נוספים נמצא יתרון בהישרדות בקבוצת ויטמין C, לצד פחות אירועים רפואיים חמורים. אלה ממצאים המצדיקים המשך בדיקה, אך אינם מוכיחים לבדם שהתוסף יעיל כטיפול מאריך חיים.
ההבחנה חשובה: כשמחקר אינו משיג את מטרתו המרכזית, תוצאות חיוביות בניתוחים נוספים הן בסיס להשערה ולמחקר מאשר. הן אינן מוחקות את התוצאה העיקרית, וגם אינן חסרות משמעות.
האם כדאי להתחיל לקחת ויטמין C?
צריכת ויטמין C כחלק מתזונה מאוזנת שונה משימוש בו מתוך מטרה לטפל בסרטן. המחקרים המתוארים אינם מוכיחים שתוספים מונעים סרטן, ואינם מצדיקים התחלת טיפול עצמאית.
גם העובדה שמדובר בוויטמין אינה מבטיחה בטיחות בכל מינון. לפני מתן במינונים גבוהים נדרשת הערכה רפואית, בין היתר בשל סיכונים במצבים מסוימים, כגון פגיעה בתפקוד הכליות או חסר באנזים G6PD. יש לבדוק גם התאמה לטיפולים ולתרופות שהמטופל מקבל.
העניין בוויטמין C מדגים כיצד חומר ותיק יכול לפתוח שאלות רפואיות חדשות. המטרה כעת היא לברר אם הממצאים חוזרים במחקרים גדולים יותר, באילו מחלות, באיזה מינון ובאיזו דרך מתן. עד אז, הפוטנציאל המחקרי מסקרן — אך אינו תחליף לטיפול מוכח.
מה חשוב לזכור?
מזון, תוסף ועירוי אינם אותו הדבר: אי אפשר להמיר תוצאות ממינון גבוה בעירוי בהמלצה על כדור מהמדף.
המחקרים עדיין אינם מספקים תשובה סופית: נדרשים ניסויים נוספים לאישור הממצאים.
לא מפסיקים טיפול אונקולוגי: ויטמין C אינו תחליף לכימותרפיה או לטיפולים אחרים.
מתייעצים לפני נטילה: חולי סרטן צריכים לעדכן את הצוות המטפל גם לגבי ויטמינים ותוספי תזונה.
ד"ר מאי בסעוד הינה סגנית מנהל המכון ההמטואונקולוגי, אסותא רמת החייל